שלוש אימפריות. אותן חמש קומות.

אם אתם חברי הקהילה של LEGAL MIND, אתם כנראה כבר עובדים עם Claude, אבל אז, בפגישה או בכנס, מישהו מזכיר Codex, מישהי מספרת שבנתה Gem, ובעיתונות מדווחים על סוכן חדש של OpenAI. השמות מתרבים מהר מהיכולת לעקוב, וקשה לדעת מה מקביל למה שכבר יש לכם ומה באמת חדש.

המסמך הזה עושה סדר בדרך אחת פשוטה: הוא מפסיק להשוות מותגים ומתחיל להשוות קומות. שלוש החברות הגדולות, Anthropic, OpenAI ו-Google, בנו כל אחת מגדל של חמש קומות: שיחה, עוזר מותאם אישית, סוכן קוד, סוכן עבודה, ומחקר עמוק. השמות שונים, הקומות זהות. ומרגע שמחזיקים את המפה, כל שם חדש מתיישב במקומו בשנייה.

מה לא תמצאו כאן: דירוגי "מי חכם יותר", מבחני ביצועים והשוואות מחירים. אלה משתנים בכל חודש, והם כמעט אף פעם לא השאלה הנכונה למשרד. מה שכן תמצאו: מה כל מוצר עושה בפועל, מה המקבילה שלו אצל המתחרים, ומה כן שונה באמת. וכן, כתוב כאן גם מה זמין בחשבון עסקי ומה רק בחשבון יחיד, ומה נמצא בבטא או בתצוגה מקדימה. אלה לא שאלות של מחיר, אלה שאלות של מה יעבוד אצלכם מחר.

זו כל התמונה בעמוד אחד. כל עמודה היא יצרן, כל שורה היא קומה, וכל כרטיס הוא מוצר שקיים היום. את שאר המסמך אפשר לקרוא כהרחבה של העמוד הזה.

שימו לב לקומת הקוד אצל Google: התפקיד מחולק שם בין שני מוצרים נפרדים, Antigravity שרץ על המחשב ו-Jules שרץ בענן, בלי שם אחד שמאחד אותם. אצל שני היצרנים האחרים מוצר אחד עושה את שניהם. ועוד דבר ששווה לדעת: שכבת נהלים בשם Skills קיימת היום אצל שלושת היצרנים, ואצל כולם כותבים אותה באותו מבנה. ההבדל הוא בטווח: אצל Claude היא עובדת בכל המוצרים, אצל ChatGPT בצ'אט וב-Codex, ואצל Google רק בתוך Spark. פירוט בעמוד 5. וחשוב לא פחות: הקומות יציבות הרבה יותר מהשמות. מוצרים החליפו כאן שם השנה יותר מפעם אחת, אבל אף יצרן לא ויתר על קומה.

רוב הבלבול בתחום הזה נובע מדבר אחד: לאותו תפקיד בדיוק יש שלושה שמות שונים, אחד אצל כל יצרן. הכלי שעובד על תיקיית קבצים נקרא Claude Code אצל אחד, Codex אצל השני ו-Antigravity אצל השלישי, וכולם עושים את אותו הדבר. הטבלה כאן קוראת לשני הכיוונים: אם שמעתם שם ואינכם יודעים מה הוא, חפשו אותו בעמודות ותגלו איזה תפקיד הוא ממלא; ואם אתם יודעים איזה תפקיד אתם צריכים, השורה תיתן לכם את שלושת השמות שלו.

דוגמה מהחיים: קולגה מספר בהתלהבות שהמשרד שלו "בנה GPT שמכיר את כל הנהלים". מחפשים את GPT בטבלה ומוצאים אותו בשורה השנייה: עוזר שמכיר את התיק. ובאותה שורה יושבים גם שני השמות האחרים לאותו תפקיד, Projects עם Skills ו-Gem. עכשיו אתם יודעים גם מה הוא בנה, וגם מה השם של אותו דבר בכלי שאתם עובדים אתו. פתאום השיחה לא מאיימת, היא מקצועית.

שלושת הצ'אטים כותבים היטב, מסכמים היטב ומנתחים היטב, וההבדלים ביניהם בכתיבה מתחלפים עם כל עדכון מודל. לכן "מי חכם יותר החודש" היא שאלה גרועה להחלטת משרד. אבל יש בקומה הזו הבדל אחד שכן יציב, וכמעט אף אחד לא מדבר עליו: מה כל אחד מהם עושה כשדוחפים אותו לקצה.

כשהחומר גדול מדי, שלושתם מתנהגים אחרת לגמרי. Claude עוצר אתכם מראש: מופיעה הודעה שהחומר חורג מהמותר בשיחה הזו, עם הצעה לצרף פחות קבצים או לפתוח שיחה חדשה. ובשיחה שמתארכת הוא מסכם לעצמו את ההודעות הקודמות כדי להמשיך, ומציג לכם סימון שזה קורה. פרט שכדאי לבדוק בהגדרות שלכם: הסיכום האוטומטי הזה מותנה בכך שהרצת קוד מופעלת בחשבון. Gemini בוחר אחרת: הוא מזהיר בהודעה שהתשובה עלולה לפספס קשרים ופרטים שפזורים בחומר, אבל עונה בכל זאת. ואצל ChatGPT, התיעוד הרשמי היחיד שמצאנו מתאר קטיעה לפי סדר: ממסמך שחורג מהגבול נכנס רק החלק הראשון, מההתחלה, והשאר עובר למנוע חיפוש נפרד, ולא תועדה הודעה שמיידעת אתכם שזה קרה. שני סייגים על המקור הזה, והם חשובים: הוא נכתב לחשבונות ארגוניים, ו-OpenAI מציינת בראשו שהתוכן נתון לשינוי ללא הודעה. לחשבון פרטי לא מצאנו תיעוד מקביל, ולכן איננו יודעים אם ההתנהגות שם זהה.

ולמה זה משנה דווקא לעורך דין: ההבדל בין הודעת שגיאה לבין קטיעה שקטה הוא ההבדל בין לדעת שהכלי לא קרא את נספח ג', לבין לקבל תשובה בטוחה בעצמה שמבוססת על חצי תיק. כשמעלים תיק שלם, זו אינה שאלה טכנית.

ועוד עובדה יומיומית: מסמך שיש בו יותר מטקסט. תצהיר עם חותמת, נסח עם טבלה, מסמך שהגיע כתמונה. וכאן התמונה חלקית, ונאמר אותה כפי שהיא: רק אחד משלושת היצרנים מתעד את הנושא, ומה שהוא אומר אינו מרגיע. ל-OpenAI יש שאלה ייעודית בעמוד העזרה על מסמכים סרוקים, והתשובה היא שהכלי עלול שלא לחלץ ערכים מדויקים מטבלאות שהן תמונה, מקבצים סרוקים ומקבצים בעלי פריסה ויזואלית מורכבת, וההמלצה הרשמית היא להעלות גיליון או קובץ טקסט כשהערכים חשובים. אצל Claude ואצל Gemini חיפשנו את המילים האלה ולא מצאנו דבר. מה שכן מתועד: Claude מנתח גם את הרכיבים הוויזואליים בעמוד, כלומר תמונות, תרשימים וגרפיקה, אך זאת בקובצי PDF של עד מאה עמודים בלבד; מ-101 עד 1000 עמודים הוא עובר לטקסט בלבד, ובקבצים שאינם PDF הוא מחלץ טקסט ואינו קורא תמונות מוטמעות כלל. אצל ChatGPT קיימת יכולת בשם Visual Retrieval שמעבדת את התמונות שבתוך הקובץ לצד הטקסט, והתיעוד משייך אותה לחשבונות ארגוניים; בשאר החשבונות הכלי מחלץ טקסט דיגיטלי ומשליך את התמונות. ומה ששניהם אומרים במפורש: תמונה שמוטמעת בתוך קובץ Word אינה נקראת, וההמלצה הרשמית היא להמיר ל-PDF לפני ההעלאה.

הקומה השנייה פותרת את הבעיה המעצבנת ביותר בעבודה עם צ'אט: לחזור על אותו הסבר בכל שיחה. מגדירים פעם אחת מי אתם, איך אתם עובדים ומה חשוב לכם, וכל שיחה חדשה מתחילה חכמה. הקומה הזו בנויה אצל שלושת היצרנים משני חלקים, ושווה להכיר את שניהם בנפרד.

החלק הראשון הוא מאגר ידע: המסמכים וההקשר שהעוזר מכיר בלי שתזכירו לו. אצל Claude זה Project, אצל ChatGPT אלה Custom GPT ו-Project נפרד לצידו, ואצל Gemini זו Gem. והחלק השני הוא שכבת נהלים: ההוראות שאומרות לכלי איך אתם עובדים, ונשלפות כשהמשימה דורשת אותן. שם המוצר אצל שלושתם זהה, Skills.

וכאן הנקודה שמשתנה מהר וכדאי לא לטעות בה: נכון להיום שלושת היצרנים תומכים ב-Skills שאתם כותבים בעצמכם, ושלושתם אימצו את אותו מבנה בדיוק, תיקייה עם קובץ בשם SKILL.md שמכיל שם, תיאור והוראות. גם Google מאפשרת להעלות SKILL.md או קובץ zip, ואף מפרסמת דף הדרכה נפרד על כתיבת Skill טוב. ולמעשה זה כבר לא במקרה: התיעוד של Anthropic עצמה קובע ש-Skills בנויים על מפרט פתוח וחוצה פלטפורמות, ושנוהל שכתבתם יעבוד בכל פלטפורמה שתאמץ את התקן. מי שיאמר לכם ש"נהלים" הם יכולת של יצרן אחד מצטט מציאות של אשתקד.

ההבדל האמיתי אינו בקיום אלא בטווח, והוא גדול. אצל Claude הנוהל שכתבתם עובד בצ'אט, ב-Cowork וב-Claude Code, ומנהל בחשבון צוות יכול להעלות אותו פעם אחת ולהפיץ אותו לכל עורכי הדין במשרד, מופעל כברירת מחדל. אצל ChatGPT הוא עובד בצ'אט וב-Codex, בחשבונות העבודה. ואצל Google התמונה שונה מהותית, ובאופן שחשוב למשרד: לפי הדף הרשמי Skills עובדים רק בתוך Spark, ורק בחשבון Google אישי. הניסוח הרשמי מפורש: הפיצ'ר אינו זמין למי שמתחבר עם חשבון עבודה או לימודים. כלומר משרד שעובד על Workspace אינו יכול להשתמש בהם כלל, וגם באופן פרטי הם אינם זמינים באזור הכלכלי האירופי, בניגריה, בשווייץ ובבריטניה. ושלושה תנאים נוספים שהדף הרשמי מונה, וכדאי להכיר אותם לפני שמתכננים על היכולת הזו: גיל שמונה עשרה ומעלה, מנוי בתשלום מסוג Google AI Pro או Ultra, והגדרת שמירת הפעילות מופעלת. התנאי האחרון אינו טכני אלא תנאי פרטיות, ומי שמכבה את שמירת הפעילות מאבד את היכולת.

ועוד הבדל שהמשרד מרגיש ביום הראשון, ולא כולם שמים לב אליו: מה בדיוק רואה מי שקיבל מכם את העוזר. אצל Claude ואצל Gemini התיעוד הרשמי מפורש, מי שיש לו גישה רואה גם את ההנחיות וגם את הקבצים. אצל ChatGPT יש דרגת הרשאה שמאפשרת שימוש בלי לחשוף אותם. הרחבנו על כך בעמוד 13.

סוכן קוד הוא הכלי שפותח תיקייה ועובד עליה: קורא מסמכים, נותן שמות, משווה גרסאות, בונה טבלאות. חברי המועדון מכירים את הקומה הזו מקרוב, כי Claude Code נלמד אצלנו בשני מדריכים מלאים, בלי שורת קוד אחת.

המקבילה של OpenAI מלאה ומסודרת. Codex מוגדר רשמית כסוכן הנדסת תוכנה, והוא מתכנן שינויים, כותב קוד, מריץ בדיקות ומכין בקשות מיזוג לבדיקה. הוא נמצא כמעט בכל מקום: טרמינל, הרחבה ל-VS Code ואינטגרציה ל-JetBrains שאותה מספקת JetBrains עצמה, אפליקציית הדסקטופ, הדפדפן, אפליקציית המובייל, וגם כסוכן ענן שמקבל משימות ומגיב על שינויי קוד ב-GitHub. המשפט הרשמי שלהם, "אותו סוכן בכל מקום שאתם כותבים בו קוד", מתאר בדיוק את אותה תפיסה שאתם מכירים מ-Claude Code.

אצל Google הקומה עברה רעידת אדמה ביוני 2026. ב-18 ביוני הפסיקו Gemini CLI ו-Code Assist לשרת משתמשים פרטיים, ו-Google מפנה יחידים למוצר בשם Antigravity, שהושק בנובמבר 2025 וגרסת 2.0 שלו הוכרזה ב-I/O במאי 2026: אפליקציית דסקטופ, סביבת עריכה, טרמינל וכלים למתכנתים. לצידו פועל Jules, סוכן שחי בענן. הוא מקבל משימה על תיקיית פרויקט שנשמרת ב-GitHub, שירות ענן מקובל אצל מתכנתים, וחוזר עם תוצר. מספר המשימות שלו ליום מוגבל. ופרט שחשוב דווקא למשרד שעובד על Workspace: לפי התיעוד הרשמי, מנוי Jules בתשלום זמין כרגע רק לחשבונות Google אישיים ולא לחשבונות ארגוניים. המשמעות המעשית: מי ששמע פעם "תתקין Gemini CLI" צריך לדעת שהשירות ליחידים נסגר, וזו תזכורת חיה לעמוד 14.

זו הקומה הצעירה והסוערת ביותר, וכולם בה מבטיחים את אותו הדבר: תנו משימה, קבלו תוצר. ההבטחות דומות עד כדי כך שהשאלה המבדילה חייבת להיות אחרת: על איזה חומר הסוכן באמת עובד.

Claude Cowork נבנה כדי לעבוד על החומר שלכם, וכאן חייבים לדייק. הוא בנוי באותה גישה סוכנית של Claude Code ומכוון לכל עבודה שאינה קוד: נותנים מטרה, והוא עובד על הקבצים והכלים שלכם ומגיש תוצר לבדיקתכם. אבל השאלה איפה הוא רץ קיבלה לאחרונה תשובה חדשה, ואנחנו מעדכנים אותה כאן: לפי עמוד הארכיטקטורה הרשמי, סשן Cowork רץ היום בענן של Anthropic כברירת מחדל, והרצה מקומית נשארת זמינה להתקנות דסקטופ קיימות. המעבר מתואר כהדרגתי. ולחשבונות המשרד יש לכך ניסוח מפורש: בתוכנית Team ההרצה בענן מופעלת כברירת מחדל, ובתוכנית Enterprise היא כבויה כברירת מחדל. בווב ובמובייל הסשן רץ בענן ממילא, וגישה לקבצים שבמחשב אפשרית רק כל עוד אפליקציית הדסקטופ פתוחה על אותו מחשב. למשרד עורכי דין זו לא הערת שוליים, זו שאלת הסודיות עצמה, והמסקנה המעשית התהפכה: אל תניחו שהחומר נשאר במחשב, בדקו זאת בהגדרות שלכם לפני שאתם בונים על כך נוהל. פיצ'ר בשם Dispatch מאפשר לשלוח משימה מהנייד והיא רצה על מחשב הדסקטופ שלכם. נכון להיום הוא בבטא, אינו זמין בחשבונות הצוות והארגון, ודורש שהמחשב יהיה ער ושהאפליקציה תהיה פתוחה. Cowork זמין באפליקציית הדסקטופ ל-macOS ו-Windows, ובבטא בווב ובמובייל.

ChatGPT Work מכוון לתוצר המוגמר. ולפני הכל, נקודה שמבלבלת רבים: OpenAI מחלקת את ChatGPT ל-Chat ול-Work, ובאפליקציית הדסקטופ נוסף להם Codex כמצב שלישי שאינו נבחר בווב ובנייד. כלומר סוכן העבודה שלה אינו אפליקציה נפרדת אלא מצב בתוך אותה אפליקציה שאתם כבר מכירים, וזו הסיבה שאותו שם מופיע פעמיים על המפה, בקומה 1 ובקומה 4. Work הוא היורש הרשמי של agent mode. OpenAI קובעת ש-agent mode אינו זמין עוד אך אינה מפרסמת תאריך הפסקה, ואילו Work הושק ב-9 ביולי 2026. הוא בנוי למשימות ארוכות שמסתיימות במשהו מוחשי: מחקר, דפדוף, מצגות, גיליונות, דוחות ואפילו אתרים. יש בו מצב Plan לאישור תוכנית מראש, ובאפליקציית הדסקטופ הוא ניגש גם לקבצים מקומיים ולאפליקציות במחשב. ולמשרד ששוקל Enterprise: לפי התיעוד Work זמין למרחבי Enterprise ו-Edu רק כשמופעל בהם ניהול מפתחות ארגוני. גם הוא מבקש אישור לפני פעולות בעלות משמעות, ואפשר לעצור אותו בכל רגע. נקודה שהשתנתה וכדאי לדעת: ההשתלטות על הדפדפן תועדה במצב הישן, ואילו על דפדפן הענן הנוכחי OpenAI קובעת שהוא אינו מקבל פרטי התחברות, אינו נכנס לאתרים ואינו משלים תשלומים, ומשימה שדורשת זאת פשוט נעצרת.

Gemini Spark חי בחשבון Google שלכם. לפי ההגדרה הרשמית זהו "סוכן אישי שזמין 24/7": עובד על Gmail, היומן, Docs וגיליונות, עם משימות, נהלים ותזמונים קבועים. נקודה חשובה לעורכי דין: לפני שליחת הודעות, שינוי נתונים, רכישות או שליחת טפסים הוא עוצר ומבקש אישור. אבל שימו לב לניסוח הרשמי: הרשימה נפתחת במילים "such as", כלומר היא אינה ממצה, ומה שאינו בה עלול לרוץ לבד. Google מציינת למשל שהוא מבצע פעולות בכמות ברשימות המשימות שלכם בלי לבקש אישור. זמין מגיל 18 ורק בחשבון Google אישי, ומסוף יולי 2026 הוא זמין ברוב העולם למעט האזור הכלכלי האירופי, בריטניה, שווייץ וניגריה. ופרט שחשוב למשרד, והוא חדש מאוד: בסוף יולי 2026 הודיעה Google ש-Spark יכול להשתמש בחשבונות שאתם מחוברים אליהם ובסיסמאות השמורות שלכם כדי לבצע משימות ברשת. Google מתארת הגנות מול הזרקת הנחיות והחזרת המשימה אליכם בפעולות רגישות כמו תשלומים, אך למשרד עורכי דין זו שאלה שראוי להכריע בה לפני השימוש ולא אחריו.

מעבר לקומות יש ציר אחד שחוצה את כל סוכני העבודה והקוד, והוא החשוב ביותר לעבודה מקצועית: כמה הסוכן עושה לבד לפני שאתם רואים משהו. ככל שזזים שמאלה על הציר, העבודה מהירה יותר, והעין שלכם רואה פחות.

בקצה הימני יושב Claude Code במצב ברירת המחדל שלו: חלונית אישור לפני כל שינוי, בדיוק כפי שלמדתם במדריכים. אבל זו נקודת פתיחה, לא תקרה: ל-Claude Code יש מצבי הרשאות מובנים, ומי שמעביר אותו למצב עצמאי משחרר אותו לעבוד ברצף וברקע, גם כשאתם לא ליד המחשב. כלומר, המיקום שלו על הציר הוא בחירה שלכם, לא גזירה של המוצר. Cowork קרוב אליו מאוד, וכאן נהיה כנים: גם לו שלושה מצבי אישור, מהמצב שעוצר ושואל על כל פעולה ועד מצב שמדלג על האישורים לגמרי, והתיעוד קובע שהוא תמיד דורש אישור מפורש לפני מחיקה לצמיתות של קובץ, בכל מצב. איזה מהמצבים הוא ברירת המחדל לא נאמר בתיעוד הרשמי, ולכן זו הגדרה שכדאי לפתוח ולראות במו עיניכם. הצבנו אותו צעד שמאלה כי הוא בנוי לרוץ על משימה שלמה, אבל המרחק בין שני אלה קטן ממה שהציר מרמז. ChatGPT Work באמצע: מצב Plan מאפשר לאשר תוכנית מראש, ואז הוא רץ ברצף. Jules רחוק יותר, ורחוק אף ממה שנדמה: הוא אמנם מציג תוכנית ומזמין אתכם לאשר אותה לפני שהוא נוגע בקוד, אבל האישור אינו חובה. התיעוד הרשמי קובע שאם תתרחקו מהמסך התוכנית תאושר מעצמה בטיימר, וב-API ברירת המחדל היא אישור אוטומטי אלא אם דרשתם אחרת במפורש. כלומר לא שער, אלא דלת שנפתחת לבדה. למי שעובד על חומר לקוחות ההבחנה הזו קריטית: מי שקם מהמחשב לא מנע הסכמה, הוא נתן אותה בשתיקה. ובקצה השמאלי Gemini Spark, שרץ ברקע יום ולילה, עם שערי אישור רק לפעולות שהוגדרו רגישות.

בקומה החמישית שלושת היצרנים בנו כלי כמעט זהה: סוכן שמקבל שאלה גדולה, מריץ סדרת חיפושים שנבנים זה על זה, וחוזר אחרי דקות ארוכות עם דוח מסודר ומבוסס מקורות, במקום תשובה מהירה. אפילו השמות כמעט זהים, וזה כשלעצמו סימן שהקטגוריה התבגרה.

ונאמר ביושר: בבסיס, שלושתם עושים את אותו הדבר. חיפושים שנבנים זה על זה, ובסופם דוח עם מקורות. ואם שמעתם את המספר "מאות מקורות", כדאי לדעת מאיפה הוא: אצל Google הוא מופיע בעמוד החי; אצל OpenAI הוא הופיע בהודעת ההשקה המקורית ואינו מופיע עוד בעמוד העזרה הנוכחי; ו-Anthropic לא מפרסמת מספר כלל. השאלה שבאמת מעניינת משרד, האם הכלי קורא את החומר הפנימי שלכם ולא רק את הרשת, מקבלת אצל שלושתם תשובה חיובית, ותמיד באישורכם: Claude דרך Connectors, ChatGPT דרך מחברים ל-Drive, ל-Gmail ול-SharePoint, ו-Gemini דרך Gmail, Drive והצ'אט. ההבדל המעשי הוא אילו מערכות כבר מחוברות אצלכם, לא מי מסוגל לקרוא אותן.

זה העמוד שהכי קל לטעות בו, ולכן בדקנו אותו פעמיים מול העמודים הרשמיים. התוצאה הפתיעה גם אותנו: יכולות שנחשבות בשיח לקלף של יצרן אחד קיימות בפועל אצל כולם, פשוט בשמות שונים. מי שמשווה לפי שמות מגיע למסקנה הפוכה מהמציאות. ושורה אחת בטבלה מלמדת את הלקח המשלים: מה שהיה משותף לשלושתם אשתקד כבר אינו, כי OpenAI סגרה את Canvas.

הטבלה הבאה היא בדיוק בשביל הרגע שבו מישהו מנופף באחת מהיכולות האלה כסיבה לעבור ליצרן אחר. התשובה הנכונה היא שהיא קיימת גם אצלכם, ושהשאלה האמיתית אינה אם קיים אלא באיזה היקף, באיזו נוחות, ובאיזה סוג חשבון.

ומה כן שונה באמת. אחרי שמנקים מהשולחן את מה שקיים אצל כולם, נשאר מעט. פחות ממה שהשיווק מבטיח, אבל מה שנשאר הוא אמיתי.

אצל Claude, ההבדל שהכי שווה למשרד עורכי דין הוא זיכרון נפרד לכל פרויקט: התיעוד קובע שחומר של תיק אחד אינו נשפך לתיק אחר. ושימו לב להבחנה שחשובה למשרד: כיבוי הזיכרון לכל הארגון בבת אחת קיים בחשבון Enterprise בלבד, ואילו בחשבון Team כל חבר מנהל את הגדרות הזיכרון של עצמו. לצידו, היכולת של מנהל להעלות נוהל פעם אחת ולהפיץ אותו לכל עורכי הדין, ו-Cowork שבהתקנת דסקטופ מקומית עובד ישירות על התיקיות שבמחשב, אם כי ברירת המחדל שלו עברה בינתיים לענן.

אצל ChatGPT, ההבדל הוא הרוחב. GPT Store היא חנות עוזרים ציבורית שאפשר לדפדף ולחפש בה, ולשני האחרים יש שיתוף אך לא חנות. ו-Codex נמצא כמעט בכל סביבה. אבל כאן נדייק לשני הכיוונים, כי קל לטעות: גם Codex אינו נקי מתצוגות מקדימות, ו-OpenAI מגדירה במפורש את Codex באפליקציית המובייל כתצוגה מקדימה, לצד טבלת בשלות רשמית בת ארבע רמות. ההבדל מול Claude Code הוא בהיקף ולא בקיום: אצל Claude Code יותר נקודות גישה מסומנות בבטא או בתצוגה מקדימה, והמובייל שלו אינו סביבת ריצה אלא לקוח בלבד.

ואצל Gemini, שני דברים. הראשון הוא שהוא אינו תוסף אלא חלק מ-Gmail ומ-Docs שהמשרד ממילא פתוח בהם. השני הוא מדיה, וכאן צריך לדייק: יצירת תמונות קיימת גם ב-ChatGPT, ומה שמצאנו רק אצל Google הוא יצירת וידאו. אצל OpenAI מחולל הווידאו Sora נסגר ולא מצאנו בתיעוד יורש לו, ול-Claude אין אף אחד מהשניים; תרשימים וגרפיקה הוא בונה דרך קוד.

"מי הכי טוב" היא, כפי שראינו בעמוד 4, שאלה של הקומה הראשונה, ותשובתה מתיישנת לפני שתהליך הרכש מסתיים. בקומות הסוכניות שואלים שלוש שאלות על המשרד עצמו, והתשובות מצביעות לבד.

כל מה שקראתם עד כאן עוסק במה הכלים עושים. העמוד הזה עוסק בשאלה שקודמת לה במשרד עורכי דין: איפה נמצא הקובץ של הלקוח ברגע שהסוכן פותח אותו. בדקנו את זה מול עמודי האבטחה הרשמיים של שלושת היצרנים, והתשובה שונה ממה שנדמה.

ההבחנה החשובה אינה בין היצרנים אלא בין המשטחים. אותו מוצר בדיוק מתנהג אחרת באפליקציית הדסקטופ ובדפדפן. Cowork בדסקטופ מריץ את הסוכן על המכשיר שלכם; אותו Cowork בווב מריץ אותו על שרתי Anthropic. ChatGPT Work בווב רץ בסביבה מתארחת מבודדת, ובאפליקציית הדסקטופ הוא ניגש לקבצים ולאפליקציות שבמחשב. לכן השאלה "האם הכלי הזה מקומי" היא שאלה חסרה. השאלה הנכונה היא באיזה משטח אתם עובדים ברגע הזה.

ובשאלה שכל שותף שואל, האם החומר שלנו מאמן את המודל: בשלוש הפלטפורמות ברירת המחדל בחשבון עסקי היא שלא. Anthropic מצהירה שאינה מאמנת מודלים על קוד או על הנחיות שנשלחו תחת תנאים מסחריים, אלא אם הלקוח בחר במפורש למסור את המידע. OpenAI מצהירה שמידע מחשבונות עסקיים אינו משמש לאימון אלא אם הצטרפתם לכך במפורש. ו-Google מצהירה שב-Workspace שיחות וקבצים אינם נבדקים על ידי סוקרים אנושיים ואינם משמשים לאימון מחוץ לדומיין שלכם בלי רשותכם. בחשבון פרטי התמונה שונה, ואפשר לכמת אותה: לפי עמוד התנאים הצרכניים של Anthropic, מי שמאשר בחשבון פרטי שימוש בנתוניו לאימון נתון לשמירה של חמש שנים, ומי שאינו מאשר נשאר על שלושים יום, ואילו תוכניות Team ו-Enterprise אינן כפופות לתנאים האלה כלל. ההפרדה בין חשבון פרטי לחשבון משרדי אינה עניין של נוחות אלא של מדיניות, וזה הפער שמאחוריה.

ומשהו שגילינו תוך כדי הבדיקה, והוא אולי הממצא המעניין ביותר עבור משרד עורכי דין. שאלנו את שלושת היצרנים אותה שאלה: מה אתם אומרים לעורכי דין שרוצים לעבוד אתכם. שלוש התשובות שונות זו מזו באופן קיצוני.

Anthropic מפרסמת עמוד ייעודי לעבודה משפטית, מיוני 2026, שעוסק בחיסיון, בסודיות ובאופן שבו משרד צריך להגדיר את הכלי. הוא פותח בהצהרה משפטית מפורשת: חיסיון עורך דין-לקוח ותוצרי עבודה אינם נשללים בשל מסירה לספק שאינו יריב ושמחויב לסודיות. ואז הוא מציע ארבעה דברים לשקול: לעבוד בתנאים מסחריים עם הסכם עיבוד נתונים ועם ההתחייבות לאי-אימון, מה שהוא מכנה "ציפיית הבסיס לטכנולוגיה משפטית"; לשקול הגדרות מחמירות יותר כשרגישות התיק מצדיקה זאת; לשמור עורך דין בתוך הלולאה, לאמת את התוצר מול מקורות ראשוניים ולתעד את השימוש; ולטפל בהסכמת לקוח ובהסכם שכר הטרחה, תוך הפניה לחוות דעת לשכת עורכי הדין האמריקאית מספר 512.

ואצל Google, על אותו נושא בדיוק, ההודעה הפוכה. עמוד העזרה הרשמי של Gemini אומר במפורש שאין להסתמך על הכלי לצורך עזרה משפטית, פיננסית או מקצועית אחרת, ושהתוצר שלו הוא למידע בלבד. ואצל OpenAI מדיניות השימוש מחמירה אף יותר: היא אוסרת מתן ייעוץ מותאם שדורש רישיון, ובכללו ייעוץ משפטי, בלי מעורבות מתאימה של בעל רישיון, ואוסרת אוטומציה של החלטות בסיכון גבוה בתחומים רגישים בלי בקרה אנושית.

המסקנה המעשית, ואנחנו אומרים אותה בזהירות: אין כאן קביעה שיצרן אחד בטוח יותר מהאחר. יש כאן הבדל בעמדה המוצהרת. אחד מהשלושה טרח לכתוב מסמך שמדבר בשפה של עורכי דין ומצביע על חוות דעת אתיות; אחר אמר במפורש אל תשענו עליי בתחום הזה. וכשהמשרד שלכם יצטרך יום אחד להסביר לוועדת אתיקה או ללקוח על מה נשענתם, ההבדל הזה כן ישנה. ולמען הסר ספק: העמוד של Anthropic אומר בעצמו שאינו ייעוץ משפטי, וגם המסמך שאתם קוראים עכשיו אינו כזה.

עוזר מותאם במשרד נבנה כמעט תמיד על חומר רגיש: נהלים פנימיים, תבניות, לפעמים מסמכי תיק. ואז משתפים אותו עם הצוות, וכאן מתגלה הבדל שלא מדובר עליו כמעט בשום מקום.

רק אצל ChatGPT קיימת דרגת הרשאה שמאפשרת להשתמש בעוזר בלי לראות מה בתוכו. ההרשאה נקראת Can chat, ולצידה יש דרגה נפרדת שכן חושפת את ההגדרות. אצל Claude הניסוח הרשמי מפורש: חבר בפרויקט רואה את התוכן, את מאגר הידע ואת ההנחיות, גם כשאין לו הרשאת עריכה. ואצל Gemini הניסוח מפורש לא פחות: כל מי שיש לו גישה ל-Gem יכול לראות את ההנחיות ואת הקבצים שהועלו אליו. במילים פשוטות, בשתי הפלטפורמות האלה שיתוף העוזר הוא גם חשיפת מאגר הידע שבנוי בתוכו.

ולצד זה, שתי נקודות טובות לזכות Claude שכדאי להכיר: השיחות עצמן אינן משותפות. גם בפרויקט שנפתח לכל הארגון, השיחות שלכם בתוכו נשארות פרטיות אלא אם שיתפתם אותן ידנית. וכפי שראינו בעמוד 5, מנהל יכול להפיץ Skill אחד לכל המשרד בבת אחת, יכולת שלא אותרה בתיעוד הרשמי של שני האחרים.

אם יש דבר אחד שהאימות של המסמך הזה הוכיח, הוא שהשוק מחליף שמות מהר יותר משאנשים מספיקים ללמוד אותם. הנה מה שקרה לאחרונה, בזמן שכולם התווכחו "מי חכם יותר":

הסיפור הגדול הוא של סוכן העבודה של OpenAI, שנשא שלושה שמות בזה אחר זה: Operator נבלע לתוך agent mode, ו-agent mode הופסק לטובת ChatGPT Work. במקביל, Google סגרה את Gemini CLI למשתמשים פרטיים חודש אחרי שהכריזה על Antigravity, ושינתה את שם NotebookLM. ו-OpenAI סגרה את אפליקציית Sora, מחולל הווידאו שלה, וממשק המפתחים שלה ייסגר בספטמבר 2026. חלק מהשינויים היו שם ואריזה בלבד, וחלקם סגירות של ממש. אבל חמש הקומות של המפה לא זזו מילימטר. הקומות נשארו. השמות התחלפו.

ולכן ההנחיה לשימוש במסמך: הקומות יציבות, השמות מתכלים. כשתשמעו שם חדש, אל תשאלו "מה זה", שאלו "איזו קומה זו". והמפה הזו תתעדכן במהדורה הבאה.